|
[עמ' 137-139]
משוררים, סופרים, אנשי רוח ובמה
ליקט מ. דול
פרק זה בספר נכתב ביידיש ועברית לסירוגין. העברית מובאת כאן ללא שינוי.
סייעו בתרגום אידה שוורץ וסימון גודפרי.
שמואל יעקב אימבר: 1889-1942, משורר אידי, בן אחיו של נפתלי הרץ אימבר. פירסם
קובצי שירים אחדים, ביניהם "היים לידער" (שירי המכורה). ידועה הפואמה ההיסטורית
"אסתרקה". פירסם גם מסות ביקורת. נספה בשואת ישראל בוורשה.
אנציקלופדיה יהודית בעריכת יעקב פבזנר, הוצאת מס, ירושלים 1966 – עמ' 30.
הערת העורך: בתקופת השואה נפגשתי ביז'רנה עם שמואל יעקב אימבר פעמים מספר. מיז'רנה
עבר לזלוצ'ב ושם נרצח. מ.ד
העולה הראשון מיז'רנה לארץ ישראל היה המשורר שמואל יעקב אימבר, ב- 1912. הוא
גר בארץ תקופת מה, ואחר כך חזר ליז'רנה. הוא כתב על רשמיו מן הארץ בספרו "היים
לידער" (שירי מולדת) שפורסם בווינה ב- 1918.
עוד בהיותו נער, כשגר עם אביו ביז'רנה, הוא הוציא לאור בלבוב ב- 1909 ספר קטן
בשם "ווס איך זינג און זוג" (מה שאני שר ואומר). הפואמה הגדולה "אסתרקה" הופיעה
ב- 1911 בהוצאת הספרים "בילדונג" (חינוך) בסטניסלב.
ב- 1914 פרסם את הספר "רויזנבלעטר" (עלי ורדים) בוילנה, בהוצאת ב.א.קלצ'קין.
ב- 1920 הוציא את הספר "ויקטוריה" (הצאת ניילנד, וינה).
נכתב על ידי צפורה ילין, אחותו של ש.י.אימבר, ירושלים.
* * *
אברהם משה פוקס נולד ב- 1890, בגליציה. מספר ועיתונאי אידי. משנת 1950 בישראל.
כתב סיפורים מחיי פשוטי העם בעיירה היהודית: "בודדים", "על הגבעה", י"הודים
בגלות" ועוד.
שם, עמ' 309
(על אברהם משה פוקס ראה רשימה נוספת בספר זה, בעמ' 63 מ.ד.)
* * *
שלמה שנהוד (שיינהויט) – נולד ב- 1912 בגליציה (יז'רנה. מ.ד.). משורר עברי ואידי.
משנת 1936 בארץ. תחילה כתב שירים באידיש, עבר לעברית ופרסם שיריו בעיתונים שונים.
ספר שיריו – "שירי העצב הקורן". תרגם כמה ספרים מאידית.
שם, עמ' 392
"משורר, ששירתו עולה על גדותיו והוא שר את שירו בדואליזם לשוני, משמע –צורך
נפשי לו הדבר. אין עולמו הפנימי נחתך באקראי, צוויו וטעמיו עימו".
"משורר, העומד נוכח החיים הללו, חותר לקראת אמצעי התגוננות. הוא מחפש מפלט בספירה
של מציאות אחרת, מציאות של חלום, לפסוח על פני התהום הזה. ומשום שהוא רואה את
החלום כמפלט לפחדו ולחרדתו של האדם בימינו, רואה הוא בו אפשרות רציונלית ממש:
כל הדברים בורחים מן האין ובאין מתכלים הם
רק החלום קיים.
כל ניגוני דמנו הכבויים שוב מתלקחים הם
עם הדברים שלא חוזרים עוד לעולם –
בחלום שבקיים.
ואין יצב
ואין חיות ואין קיים
רק בחלום הרם".
(אברהם בלאט, "בנתיב סופרים", הוצאת מנורה תל אביב, 1967)
* * *
י. א. ליסקי: יליד יז'רנה, משורר אידי. עורך השבועון "דאס יידישע פאלק", המופיע
בלונדון.
* * *
... כך כותב ליסקי שירה אודות "יידישקייט" ביידיש, וכל שיריו משמחים לבבות ומרימים
מעפר ומעניקים לקורא שעה של קורת רוח, של אמונה במחר טוב יותר ויפה יותר שלקראתו
אנו צועדים. ימים גדולים ושלוים, כדברי הנביאים. כל השירים זוהרים באהבת ישראל,
בארץ ישראל, בקריאה לגאולה, בשחרור עצמנו מן הגלות, כמו גם באהבת האדם, הזולת.
"ואהבתם את הגר"... ליסקי האמין אמונה עמוקה שהרוע הוא צרה חולפת וינחל תבוסה,
ואם נהיה טובים ומאמינים נזכה בעולם שכולו טוב, עולם של שבת, שבו הצדיקים ("ו"ועמך
כולם צדיקים") יישבו ייהנו מזיו השכינה וארץ ישראל תהיה לנו לעולם. "לעולם יירשו
ארץ".
ש.ז.שרגאי
* * *
ד"ר אפרים ואשיץ נולד ביז'רנה בשנת 1879. ממייסדי הסתדרות תלמידי בתי ספר תיכוניים
"צעירי ציון", ממייסדי "בר כוכבא" באוניברסיטה הווינאית. בשנים 1904-5 מזכיר
הוועד הגלילי בקראקא. ב- 1906 עורך ה"טאג בלאט". 1911- 1913 יו"ר ה"דרור" הלבובי.
1912 – 1918 מנהיג הצופים. ב- 1918,בימי הפרעות בלבוב חבר הועד הלאומי בעיר.
משנת 1919 בארץ ישראל. כעורך דין מילא הוא תפקידים חשובים בחיי הישוב – 1920-1931
בחיפה ושנת 1931 בירושלים. משנת 1930 מראשי ברית הצה"ר בא"י.
ד"ר ב. לובוצקי: דרך חייו של ציוני לוחם". ירושלים תש"ז.
על ד"ר ואשיץ ראה גם בעמ' 62 – מ.ד.
* * *
ד"ר ראובן אבינרי – קלמן, בנו של ר' יוסף קלמן, ונכדו של ר' וולף פישר – יהודים
למדנים. אביו היה מנהלבנק "קאסא קרעדיטאווה" ביז'רנה. ראובן למד באוניברסיטה
בברלין יהדות וכלכלה וקיבל תואר דוקטור לכלכלה. פירסם ספר על בנקאות בגליציה.
עלה לארץ בשנת 1937. משמש מנהל בית הספר התיכון האוניברסיטאי ברמת אביב.
* * *
הרב לוי יצחק מנסור [הטעות במקור, צ"ל מונסון] הוציא ספר "בך יבורך ישראל (ראה
בספר עמ' 59)
* * *
השחקן שמואל סגל: בהליכתו של שמואל סגל אל הבמה היה הרבה מן ההרפתקה והמשובה.
מלווה הייתה במאבק קשה עם הוריו (אביו של סגל היה העולה הדתי הראשון מיז'רנה
–מ.ד) ועם הסביבה שבה גדל והתחנך, שכן חניך ישיבה הוא שמואל סגל, בן למשפחה
דתית מסורתית, וכן נכדו של רב ומנהל תלמוד תורה בעיר זלוצ'ב שבפולין. בגיל חמש
עלו שמואל והוריו לארץ-ישראל והתיישבו בחיפה.
במלחמת הקוממיות לקח שמואל חלק פעיל באירגון הלהקות הצבאיות, והיה הרוח החיה
שבהן.
בשנת 1955 סייר ש. סגל בארצות אירופה, וכן למד תקופה קצרה ב"צנטרל סקול" באנגליה
והשתתף בקורס מיוחד למשחק ופיתוח הקול.
ש. סגל משתתף בקביעות בשידורי "קול ישראל" והופעותיו השונות הוקלטו על גבי עשרות
תקליטים.
(יהושע יפה-נוף, "אומנים בישראל", הוצאת ספרים "יסוד", תל אביב).
* * *
השחקן יוסי סגל, שחקן נודע בישראל, בנו של יעקב סגל ואחיו של שמואל. |
