תורגם מיידיש ע"י מרים בירן
גלויה שנשלחה לשושנה ולאה לישראל מפסי ואמא נחמה

בנות יקרות!

בודאי יראה לכן קצת משונה שאני כותבת אליכן בצורה כזאת "ליבע קינדער". אבל אמא מזכירה לי כל הזמן כתבי אל הילדים מכתב. אז אני שומעת לה, תפשתי את עצמי והנה אני כותבת.

ביום אחד קבלנו שלושה מכתבים, שניים משתיכן ואחד מפרידה. השמחה הייתה גדולה מאד מפני שמשתיכן מזמן כבר לא היה לנו מכתב.

חוץ מזה שאני התחתנתי אין אצלנו שום חדשות מיוחדות.

אנחנו ממשיכים להחזיק את הרסטוראן הלאה. שושנה שואלת האם אנחנו חושבים לצאת מדטנובה. לעת עתה עובד יצחק בתחנת הקמח. עבודה אחרת הוא לא מחפש ודרך אגב, עבור אנשים שמגיעים העירה קשה מאד לקבל עבודה בעיר.
דרישת שלום ושיהיו בריאים אליעזר ומאיריקו.

בהמשך כמה שורות מאמא:

בנות יקרות!

שושנה ואליעזר היקר שלך, לאה עם מאיריקו היקר. אני מאחלת שאתם תקבלו מכתבים אחרים (אולי טובים יותר-דני) גם אנחנו מצפים בסבלנות.

אני יודעת שזה בלתי אפשרי, אך הייתי רוצה מאד, לדבר אתכן, במכתב זה לא המקום המתאים להעביר את הדברים כמו שהם. תהיו בריאים, ושיבואו זמנים טובים יותר וידיעות טובות.

שלכם אמא.

דרישת שלום מאבא ומרים.