תרגום מיידיש א.מ.ש
| זונטאג ג' סיון תרצ"ט | דטנובה | 21.5.1939 |
ילדי היקרים פרידה ואברהם!
כולנו בריאים תודה לא-ל, מה שלומכם?איך גלייב אז איר ווייסט שוין אז אונזער לאה האט חתונה געהאט מיט אקיבוץ בחור, אבולגאר, זייער אפיינער, אגוטער, ארענטליכער מענש. זי איז זייער צופרידען מיט איהר גורל.
(אני מאמין שאתם יודעים כבר שלאה שלנו התחתנה עם בחור מהקיבוץ, בולגרי, מאד נחמד, טוב לב, אדם הגון. היא מאד שמחה בגורלה).
רייזלע אומרת שאנו מאושרים שלאה השיגה בעל כזה. שיהיו להם חיים טובים ומאושרים.
בינתיים המצב בארץ ישראל מאד עצוב, ולכל כלל ישראל בגלות, ה' יודע מה תהיה אחריתנו...
באמת היה לי קשה לכתוב לכם את כל המאורעות שארעו אצלנו, אבל משה כבר כתב לכם. תודה לא-ל על ששפך חמתו על העצים והאבנים, אנו בריאים תודה לא-ל, אנו מחזיקים מעמד לא רע.
מלפני 5 חדשים היתה לנו פעמיים בהלה משריפות, בפעם הראשונה יצאנו עם פחד וקצת נזק. מיד התעשתנו, ועם העזרה של מכבי האש כיבינו את האש. הציתו אז את הבנין של החדר. וכעת ב- 16/05 הציתו את המתבן, כך שכל הבנין נתפס בפעם אחת.
כעת אנו רוצים קצת לשקם את החדר איפה שנמצא הצומענטענערס קלעפ, כדי שיהיה לנו איפה להניח בקבוקי בירה. אנו מוכרחים הרי שיהיה לנו את זה לשימוש יומיומי, בתקופת הקיץ. אבל אנחנו צריכים לקבל רשיון לכך, זה ימשך מספר שבועות.
כנראה לא נבנה כעת בנינים גדולים, כי אנו מקוים איך שהוא לברוח מדטנובה.
כעת הקונסוליה מקבלת בקשות לנסוע לאמריקה, אז פסיה הגישה בקשה. זה יכול לארוך מספר חדשים עד שתגיע האשרה. אבל בכל זאת צריכים להיות מוכנים לכך.
כתבי לנו במשוער כמה את יכולה לשלוח לה ערבות.
בנוגע למרים, אני כבר לא רוצה כלל לדאוג, כי זה לא הולך, דהיינו היא לא נותנת. יש לה אפוא הרי את הכסף שנמצא תחת השגחתכם, שהיא תסתדר בעצמה. ואני ואמא נסע גם לאן שיתאפשר...
