נכתב בעברית

לפרידה ואברהם, שלום וברכה ! 3.5.39

קבלתי אתמול את מכתבכם אלי והיום גם מכתבכם ששלחתם לבית, בהם ניכרת דאגתכם ורצונכם הגדול לעזרנו. אני מודה לכם מאד בעד זה, נקוה שעבודתכם זו בעדנו תהיה פוריה.

אמא כתבה לכם כבר ע"ד החלטתי להתחתן את מרים אלקינד לבא איתה יחד לאמריקה. מרים אלקינד כתבה על הדבר הזה לדודה בני יורק ובקשה שיקח אותנו לשמה, כלומר שישלח נירות דרישה בעדנו, אמנם לא קבלה תשובה מדודה, אך בינתים נשתנה מאד מצב ההגירה לאמריקה;
הקונסולט בקאונס הודיע לקהל שהמכסה נמלא למשך של חמש שנים, ועכשיו לא מקבלים בקשות לנסיעה לאמריקה. זה כנראה בקשר עם הזמן המטורף בכלל ועינן קליפדה בפרט.
אבל מכיון שבעל מזל אני שלח לי אלוהים פַרַגְרף אחד בתוך תקנות ההגירה ושמה כתוב שחור על גבי לבן שמומחים לחקלאות, אגרונומים וכו' יש להם דין קדימה בהגירה והם עומדים במקום הראשון. זה כמובן לא מוציא מהכלל את נירות הדרישה המקובלים שצריכים לשלוח לאמריקה לפי הסדר הידוע, רק בהבדל שאני צריך לקבל את נירות הדרישה מבעל אחוזה, אכר, גנן בקיצור מבעל קרקעות והוא דורש אותי בתור מומחה. אם ימצא כזה אז אהיה מהיחידים והמאושרים היכולים לבא לאמריקה. לכם כמובן יקשה הדבר, ולכן החלטתי ביחד את מרים לבקשכם זאת: למרים ישנם בניו יורק שני דודים: לואי אלקינס, זה שפגשתם בביתו בבקרכם את מרים והשני ווילי עלקינד אשר פגשתם אותו בלוותכם את מרים לאניה ובכן היינו מבקשכם לבקרם, ביחוד את ווילי, ולדבר אתם על כל הדבר ולהחליט איך להוציא לפועל את התכנית שכתבתי לכם קודם. הם אנשים בעלי בתים ובטח יתענינו על מרים. אתם צריכים כמובן לעוררם למעשים. פרידה, במכתבך אלי למדת זכות על אמריקה והשתדלת להוכיחני ולצוד את ליבי בעד אמריקה. זה היה כעט מיותר, כי מהרצון של יהודי ליטא לצאת מכאן הוא כל כך חזק עד שהיו יוצאים גם למקומות יותר גרועים מכל שכן לאמריקה.

בדבר פסה אני חושב אולי אתם יכולים לשלוח נירות, כי למעשה לא תצטרך לחכות חמש שנים יכול להיות שישנן הרבה בקשות מתושבים ליטאים להגר לאמריקה. אבל בינהם ישנם הרבה שנרשמו בתור אמנם, אבל אין להם כל סיכויים לקבל דרישות מאמריקה לכן חושבים כאן שהזמן יוכל להתקטן לחצי ואולי עוד יותר. הייתי ב"היאס" בקאונס לשאול איך צריכים הנירות להיות כתובים והם ענו לי שצריך להיות גרנטיה כמובן של סכום לא קטן, והמרבה אשרהו והבטחה שלא יפלו למשא על המדינה. אבל פרטים תוכלו להודע ב"היאס" בניו יורק.

בהיותי בקובנה פגשתי את פסיה, בקרנו במקומות אחדים. היא שמחה ונראית לא רע. גם את יצחק כהן פגשתי הוא עובד ב"מטעטוקוס" זהו קואופרטיב כמעט-ממשלתי הוא עובד בקובנה באֶלִיוַטע של תבואות ומשתכר לא רע, אבל בשל המצב הפרוע היה גם הוא רוצה לעזוב את ליטא. האחים וההורים של רחל אבל אשר בדרום אפריקה משתדלים אותו לקחת לשמה ג"כ בתור מומחה חקלאי, כי גם לשמה זאת הדרך היחידה לנסע. כפי שאתם רואים אגרונומים הם בכל מקום אורחים נעימים. כפי הנראה לפני הנסיעה יתחתן יצחק את רחל.

מהבית אתם מקבלים בטח מכתבים תכופים הם כולם בריאים ונמצאים תמיד במצב של חכיה למכתבכם מבנות ומבנים. הם שלחו לי היום מכתב משושנה שקיבלנו לפני ימים אחדים. גם רייזלה מתכננת תכניות בעדנו איך לקחת אותנו לארץ אבל כנראה זה לא בגדר האפשרות ועוד יותר קשה מאשר לאמריקה. שושנה כותבת לנו על האניות עם העולים הבלתי לגליים שתפסו על גדות הארץ ועל המצב הנורא של העולים ועל הדמונסטרציות והדרישות של היהודים להשאירם בארץ.

מחוץ לחדשות שכתבתי לכם קודם אין לי מה להוסיף מחיי כאן. היום התחילו בחינות הגמר במחלקה השמונה וזה כמובן מאורע חשוב בחיי בית הספר, באים אנשים זרים: הצירים הליטאים. התלמידים נרעשים ונפחדים ביום הדין, מחוץ לזה יש הרבה עבודה. למרות זה אנחנו נוסעים לטייל מחוץ לעיר. הכל עכשיו ירוק ומתחיל כעת ללבלב. יש לנו על יד הגמנסיון גן יפה אפשר לטייל בו וגם לשחק בכדור. בכלל זמן האביב שמח.
היו בריאים ושלמים. ברכה רבה לכם ממרים אלקינד. הנני מחכה לתשובתכם המידית שלכם,
משה.


RASIENAI

הכתובת של לואי: הכתובת של ווילי:
Elkins Lois Wilie Elkind
3331 Fenton Ave 525 Monroe St.
N.Y. Bronx Brooklyn N.Y.
Tel: OL 2-2466 Tel: Je 3-6225

למכתב המקורי

לרשימת המכתבים

לעמוד הפתיחה