תרגום מיידיש א.מ.ש
א' ויחי תרצ"ט |
דטנובה |
1.1.39 |
פרידה ואברהם האהובים והנאמנים!
קיבלנו את מכתבך.
בנוגע לכסף שאת כותבת כיצד לשלוח לנו אותו, אנחנו חשבנו אחרת לגמרי. אנו רוצים שתניחי את הכסף בבנק בטוח, מסתבר להניח בבנק ממשלתי. איננו מתכוונים בשביל הריבית, אלא כדי שהקרן תהיה בטוחה. את שואלת אותנו אודות החובות שלנו, החוב הגדול ביותר שלנו הוא החוב שאנו חייבים למרים שלנו... אנו הרי מוכרחים לעשות עבורה משהו בכל דרך אפשרית.
כל זמן שלא היתה לנו 'צורת מטבע' , הרי לא היה איך להתחיל לחשוב, אבל כעת נחפש דרכים, וה' יצליח דרכנו. מה דעתכם בענין, אם נקבל בחור ישיבה שיהיה ראוי להוראה, הוא יוכל להסתדר באמריקה? כמובן הכי קל היה עבורנו לקחת אותה אלינו לדטנובה, אבל את זה היא לא רוצה בשום אופן. ואולי היא צודקת, העתיד בליטא לגמרי לא זוהר... כרגע עדיין שקט " אנבייז" (רגוע), אבל כבר מורגש קצת משהו.
לכן אפוא בינתיים לא הוחלט אצלנו עדיין בוודאות כיצד זה יהיה, ואז זה בידינו לעשות איך שאנו רוצים...
... און וואס ווייס א מענש ווי צו זאגען אז אזיי וועט גוט זיין, און בפרט נאך ביי איצטיגע צייט ווען די גאנצע וועלט איז פערוואלקענט מיט אזעלכע פינסטערע וואלקענס, ווער ווייס....
(ומה אדם יודע כיצד להכריע שבאופן כזה יהיה טוב, ועוד בפרט בזמן כזה, שהעולם כולו מעונן בעננים קודרים כאלה, מי יודע...)
אבל בכל זאת יקירי, לא צריך לאבד את התקוה.
היו אפוא בריאים ילדי, אל תדאגו.
פרידה'לע! אודות המשרה שלך לא כתבת לנו במכתב הזה, איך הולך לך בעבודה שלך?
כולנו בריאים תודה לאל.
משושנה עדיין לא קיבלנו שום מידע בנוגע למסמכים ששלחת לה, היא לא מזכירה כלום אודות כך, אם היא כתבה לך, אזי בבקשה תודיעי לנו על כך.
|