תרגום מיידיש א.מ.ש
| יום שני | דטנובה | 14.2.1937 |
מה שלומך, מה נשמע אצלך? אצלנו אין חדשות מיוחדות, כולנו בריאים תודה לא-ל.
העסקים שלנו קצת יותר טובים משהיו, פתחנו שוב מסעדה (א טראקטיר), היום קוראים לזה רעסטאראן. הרשיון לא עולה הרבה, 200 ליט לשנה בלבד, מן הסתם עם עוד הוצאות זה יעלה בערך 700 ליט. אבל הרי בזה בטל הסיכון שהיה לנו לפני כן, והפדיון הרבה יותר טוב.
כמובן זה לא עסק בשביל להתעשר, אבל בטוח יותר ממה שהיה. כעת אנו הרי יכולים לספר לך, שלפני שנה קיבלנו דו"ח על שהרשינו לשתות אצלנו יין שרף. את הדו"ח נתן המבקר רודמאן. אבל עוד יצאנו בזול, בקנס מינהלי של 150 ליט. לא רצינו להתוכח, כי יכולנו לקבל קנס הרבה יותר גדול, עד 1000 ליט. פחדנו אפוא , ושלמנו. אז ככה חשבנו לעצמנו לפתוח מסעדה, ולא לסחור בסתר. ואנו מאד מרוצים מזה, למרות שהופיעו קשיים אחרים, אבל ללא סיכון.
מה אכתוב לך עוד, אנו מקבלים לעתים קרובות מכתבים מרייזלע, היא שמחה ומרוצה, זה הרי העיקר.
דרישת שלום לבבית לדוד. היו כולכם בריאים.
המשך מאבא:
היום קיבלנו מכתב מלאה שהיא מקווה לעלות לארץ ישראל, אולי עוד לפני פסח. הם יסעו מליטא לצ'כיה, שם הם מקבלים את הסרטיפיקטים, 11 בחורות.הסרטיפיקטים ניתנו עבור גרמניה וצ'כיה, אבל שם אין בחורות חלוצות, אז העבירו אותם לליטא, ולאה היא אחת מהם.
אנו מאמינים שזה יעלה 2000 ליט. בינתיים אנו לוקחים אותם מהרב שלנו ה. קושלבסקי, הוא קיבל את דמי הערבות של זלדה בקונסוליה האנגלית, אני מקבל ממנו את הכסף בתנאי שאת תשלחי את הסכום שאני מקבל מהם, לארץ ישראל עבור זלדה. נכתוב לך את כתובתה אז כשזה יהיה נחוץ. היי בריאה.
במסגרת
[את המכתב הזה כתבתי ביום שני, אבל מכיון שאמא לא התארגנה לכתוב עד יום חמישי, התחדשו אצלנו חדשות, שאותם אני כותב לך כעת].
את מכתבך קיבלנו כבר לפני מספר ימים, תודה לא-ל שאת והשאר מרגישים טוב.
כיצד הם חיים, הם עשירים? בת הדודה חיה, ממה היא מתקיימת, אני חושבת שהיא מקבלת קצבה מבעלה המנוח. בת כמה חיה, היא כבר אדם מבוגר, לשנים ארוכות.
משמח אותי שהיא עדיין מסוגלת לבצע עבודות כאלה.
פרידה'לה, אבא כבר כתב לך שלאה חושבת לנסוע, עם מזל.
אנו די מודאגים, בזמן קשה שכזה לנסוע לשם, בכל זאת עדיין לא לגמרי שקט שם בארץ. אפילו שרייזלע לא כותבת דברים רעים.
בא נקווה שכבר יהיה סוף לצרותיהם של היהודים. שיבוא טוב. זי זאהל פארען גיזונטערהייט, דאס איז דאך איר צייל. (שתסע בשלום, זוהי הרי מטרתה).
פעסעלע נסעה היום לקיידאן עם האוטובוס של 1:30, היא צריכה לקבל אמעטערקע בשביל לאה, ולקנות קצת סחורה. מרים גם לא נמצאת, היא אצל עטע, מבלה עם פערעלע. היא ילדה טובה. אין אצלם חדשות, הם כולם בריאים. פערעלע בקרוב לא תהיה בת יחידה....
היי בריאה ושמחה, המאחלת לך,
דרישת שלום לבבית לדוד ולידידי האהובים. כתבי מיד תשובה. בוודאי תהיי כבר קצרת רוח שהמכתב התעכב. המכתב שלך הגיע אחרי 14 יום.
את כותבת שהיה שם ידיד שלנו מפריז, אני לא יודעת מיהו. כתבי איזה ידיד היה זה.
