נכתב בעברית
| דטנובה. | 24.12.36 |
לפרידה יקרה שלום וברכה.
אתמול באתי הביתה לעשרה ימים. ומכיון שלא עניתי לך עדין על מכתבך שכבר מזמן קיבלתיו אכתב לך כעת כמה מלים.
אצלי אין חדשות אותם החיים כפי שאת עדין זוכרת אותם. העבודה לא מקשה עלי החיים בקבוץ מכל שכן. נמצאים כעת בקיבוץ רק 17 חברים. כולם חברה די טובים וחיים אנו חיים יפים כפי שפועל צריך לחיות. והנך טועה טעות גמורה בחשבך שחסר לנו אכל, זה בודאי ובודאי לא חסר לנו.
תסלחי לי מאד על התלישות אשר במכתבי זה לא היה לי כעת מצב-רוח לכתיבה ובשום אופן לא יכולה אני לרכז את מחשבותי.
מרים לא נמצאת כעת בקיבוץ קבלה חפש לשלשה חדשים והנה כעת
בבית. את יתר החברה אינך מכירה כולם חדשים.
אבקשך תיכף לענות על כתובתי בקובנה
פרידאלע רב שלום!
רוצה אני לשלח לך נשיקות אחדות לכן ישבתי לכתב.
לאה באה אתמל לחג בַאלֶעד.
כמו תמיד היא שמחה ושוררת ומלמדת
אותי שירים חדשים שאני לא יודעת אותם.
פרידאלע מה שלומך? כתבי מכתבים ארוכים.
שולחת אני לך נשיקות רבות וחמות.
פסיה. ברכה לך מהדודה.
תרגום מיידיש א.מ.ש
| בתי האהובה והיקרה פרידה, | 24.12.1936 |
אני אישית לא כתבתי לך מכתב כבר במשך שבועיים. זוהי רק עצלות לכתוב.
בוודאי קיבלת אותם. בוודאי היתה לך עגמת נפש מכך שהשליחה התעכבה אצלנו כל כך, אבל אף אחד איננו אשם בזה.
אצלנו אין חדשות, כולנו בריאים תודה לא-ל, אמא מרגישה גם כן לא רע תודה לא-ל. מרייזלע אנו מקבלים מכתבים לעיתים קרובות, היא מרוצה תודה לא-ל.
היי בריאה, דרישת שלום ידידותית לדוד.
אמא, פעסע, ומרים מבקשים למסור לך דרישת שלום, במכתב אחר הם יכתבו לך גם כן. קיבלנו ממך שתי גלויות, אף מכתב. נראה שזה עולה יותר זול.
אכן כבר זמן רב לא כתבתי לך, אי אפשר לגשת לכתיבה, העצבים כאלה כל כך צושרעט?, ושוב אין מה לכתוב.
את יודעת פרידה, שאלי קושלבסקי נוסע לאמריקה, אשתו עם הילדים כבר בניו יורק. הם לא יכלו לנסוע שניהם יחד, אז הוא עדיין בארץ ישראל. הם חושבים שהוא יסע אליה בקרוב. כשהוא יגיע לאמריקה אנו נכתוב לך את כתובתו, בוודאי תבקרי אותו. זלדה השיגה לעצמה שיעורים. אבל נראה שהיא לא מאד מרוצה.
שלך, מרים.
