נכתב בעברית

דטנובה 9.1.36

פרידה'לע חביבה שלום! אתמול וגם היום קבלנו מכתבים ממך ומשמחה זו אני יושבת תיכף לענות לך.
שמחים אנחנו מאד כי מבלה את לא רע את הזמן, ורואה ומבקרת הרבה מקומות יפים ומענינים. בודאי לא היית יכלה כבר להתרגל לביצות דטנובה הגדולים.
היום בשכבי עוד במטה הרמתי את רֹאשי מהכר והסתכלתי דרך חלון הבית מה נשמע בחוץ. ומה גדלה תמהוני כשראיתי שגג נעקרעש?? מכוסה כולו בשלג אבל לא ארכה שמחתי כי תיכף נמס השלג טיפות טיפות. ועכשיו האויר בחוץ הוא סתוי וגם הביצה גדולה כבימי הסתיו האחרונים. אבל לא קר. את היית אוהבת מזג אויר כזה. וגם אמא, שביעת רצון מזה. היא אומרת שאפשר לצאת החוצה.

הגוים דואגים לביצה כי אי אפשר לנסע אל היער ולהביא עצים. ואני לא נותנת להם לדאוג ומבטיחה שיבא עוד החרף הלבן והצח ומען וועט זיק קענען קאטאיענען אין שליטלעך. (ואפשר יהיה לגלוש במגלשים על השלג)

בנסעי לקובנה נסענו אל סוף מסילת הברזל בעגלת חרף קטנה, של גולדין. ששה בחורים נסעו ואני האחת. היה שמח מאד.
משה שר כל הדרך שירים עברים. רצה להראות לנו את הטלנט שלו בזמרה, כי הוא מורה בגמנסיון לזמרה, וגם התעמלות. אע"פ המקצועות האלו לא קשים אבל בכל זאת הוא לא ספעץ לזמרה, ולהתעמלות בודאי וּודאי לא.

אמא יושבת עכשיו על ידי ומצוה לי לשאול שאלות הרבה. אשאל אותך, רק אל תשכחי לענות.

מי עובד אצלכם בבית האם יש לדודה עוזרת בבית? מה הם היחוסים בין הבת לבינך? איזה אדם הוא בעלה? אים העסקים אצל הדוד אולי הוטבו?

כתבת שאצלכם ג"כ יורד שלג האם לא קר לך במעילך הישן? הדודה נסעה ביום השני לינובה. היא נסעה יחד עם זלדה. ז.א. זלדה נסעה לקובנה. אודות נסיעתה לארץ לא יודעת היא עוד כלום כי ישנם הרבה קשיים.

. אני שולחת לך את מכתב שושנה שהיום קבלנו יחד עם מכתבך. במכתב שלפני שבועיים קבלנו היא כותבת שתופרת לה שמלה נשפית שחורה וארוכה עד הארץ.
בקובנה פגשתי את צרנה מיכאליס ששבה לפני זמן לא רב מארץ ישראל. היא מכירה את שושנה ואומרת ששושנה בחורה יפה מאד ומבלה יפה את הזמן. עובדת היא במסעדה ושביעת רצון מעבודתה. הרבה לא דברתי אתה כי נפגשנו ברחוב. היא אותה הפרשוּן (מאן דהו, אישיות מישהו) רק די וואנצעס (שפם) הוקטנו.

את כל אכתב לך כי רוצה אני להכנס אצל עטה שם משחקים בשאח מאט. ברכה לדודה ולדוד. שלך פסי.

שילחי לנו צילום. אל תשכחי להצטלם.
איך עשויה אצלך התסרוקת? פרבאסדו די לפן?


תורגם מאידיש ע"י א.מ.ש

פרידה'לע היקרה והאהובה! מה שלומך?
תודה לא-ל שאת בריאה ומאושרת, הדודה והדוד מתאמצים לספק לך הנאות, אנו מקווים שתמיד תחיי בשלוה. אצלינו הכל עדיין בוץ, הדרכים אינן טובות, לכן עדיין לא קנינו שום עצים. רשיונות לחנות ותה כבר קנינו, אפילו שהחנות מניבה לנו מעט כמו שידוע לך, אבל לא לקחת את הרשיונות אנו חוששים מקנס, אחרי הכל הרי נכסה את ההוצאות של הרשיונות עם שאר התשלומים.

אצלינו אין שום חדשות, תודה לא-ל אנו כולנו בריאים. אמא כבר ישנה, במכתב אחר היא תכתוב לך גם. אנו מוסרים דרישת שלום ואיחולים לבביים לדודה ולדוד שיהיו בריאים, ותהיו כולכם בריאים ומאושרים.
המאחל לכם ש. שפירא

הערה של א.מ.ש: אכן, בכמה מקומות שבדקתי ראיתי שהמילה פטנט משמשת במובן של תעודה, רשיון. כנראה שהיו צריכים לחדש את הרשיון מידי שנה תמורת תשלום, המכתב אכן נכתב בתחילת השנה הלועזית. מן הסתם היתה להם כזאת מין חנות לממכר משקאות וכדומה, הוא קורא לחנות 'קראם', באידיש חנווני נקרא 'קרעמער'.

למכתב המקורי

לרשימת המכתבים

לעמוד הפתיחה