נכתב בעברית

"מצפה השרון" רעננה 23.7.39

לפרידה ואברהם שלום רב !

אמנם כתבתי לכם מכתב לפני כמה זמן אבל מכיון וקשר המכתבים ביננו הנו רופף מאד, לא אבוש ואודה שבינתיים נאבדה הכתבת שלכם והייתי אנוסה לשלח את מכתבי אל שושנה בכדי שתעבירו אליכם ואיני יודעת מה גורל מכתבי זה ההגיע אליכם או עדין מונח אצל שושנה. בכל אופן הנני יושבת לכתב לכם.

פרידה, הנך נוזפת בי כהוגן על הסתרתי ממך סודות כל כך חשובות כגון התקשרותי עם בחור והנה ואסביר לך מה המה הגורמים לכך. ראשית אין הדבר הזה מאורע כה מכריע בחיינו כפי שאת הנך מתארת לך אם כי גם אצלנו זהו שינוי באופן חיי הרווקות ואיננו עושים את הדבר מתוך קלות ראש. אבל אין למאורע הזה, הכניסה לחיי משפחה אותו הצביון ואתו הקשר הכמעט בלתי מנותק מה שישנו חיי הנשואים בחברה בה אתם חיים. ואני רוצה להסביר את הדברים יותר בכדי שלא תקבלו את דברי בצורה בלתי נכונה.

יש אצלנו שתי בחינות של יצירת חיי משפחה. אחת על רקע של אהבה בשני האנשים אוהבים האחד את השניה וחושבים שהנם ראויים להתקשר יחדיו. זוהי לדעתם משפחה היכולה הכי יותר להצליח בחייהם.

ישנו סוג שני של משפחות שאמנם אין בינהם אהבה יתרה לפני התקשרות אבל מתאימים מבחינה רוחנית פיסית ומבחינת אופי אחד לשניה. ולפי כל ההגיון הקר והמחושב יכולה משפחה כזאת להצליח לא פחות ממשפחה שהתקשרה רק מטעמי אהבה כי יש כאן הערכה מאחד למשנהו ובמשך הזמן גם נוצרת התמסרות ואהבה. ובכן, כפי שאתם רואים לא קובעים אצלנו לא תנאים כלכליים חמריים וגם לא מעמדיים. גם פטורה המשפחה מגדול בנים, ז"א גדול בנים כל משפחה לחוד. הכל מסתדר ע"י חדר ילדים משותף וחנוך משותף.

המשפחה אצלנו הנה חפשיה לגמרי מאותו מעול הרובץ על משפחה פרולטרית בעיקר, של הקיום. ואותה השאלה שלא נותנת מנוח מה יביא העתיד שהנו תמיד מעורפל.
ע"י כך שכל משפחה לחוד לא צריכה לדאוג לקיומה (אותו הדבר הנו גם ביחס אדם שלא נמצא במשפחה) אלא זוהי שאלה כללית שכל החברה גם יחד דואגת לזה. אף לא שוררת אותה המתיחות שאנו פוגשים במשפחות מחוץ לקבוץ ונתנת באמת האפשרות לבעלי המשפחות שלנו להיות חפשים לנפשם לחלק את יומם לפי רצונם ולא להיות תלויים בדעתו של השני.
כמו כן הדין לגבי משפחות שלא הצליחו ליצור בינהם הבנה הדדית וענין והנם באים למסקנה שלא יכולים להמשיך להבא ואין בינהם שום הרמוניה ובכן אזי בא הפרוד.
כמובן שלרוב צד אחד סובל מפרוד כזה. אבל סוף סוף הרי שכל אחד מבין כי פרוד הנו חייב המציאות באם לא מצליחים ליצור חיים משותפים. שניהם ממשיכים לעבוד בקיבוץ. באם ישנן ילדים המה מתחנכים בחדר הילדים וכל אחד מהנפרדים עוד יכולים למצא את דרכם מחדש.
אבל אבקשכם שלא יתקבל אצלכם הרושם כאילו אצלנו מתקשרים על מנת להפרד. רק רציתי להסביר לכם שהמשפחה בקבוץ הנה חפשיה לגמרי ויכולה לפעול תמיד כרצונה ז"א לא קשורה בשום תנאים. ובכן זהו גורם אחד לַמַה שלא הודעתי לכם מיד על התקשרותי עם בחור.
הגורם השני הנו יותר פשוט שכבר כתבתי עליו לעיל וזהו קשר המכתבים החלש אשר ביננו.

וכעת ברצוני למסור לכם קצת חברי. ראשית כל שמו מאיר טולדו או כפי שאנו קוראים אותו כאן מֵאֶירִיקוׁ.

כמובן שלא התחתנו בחופה וקידושין (אם כי הביתה כתבתי שכן התחתנו) והנני אותה לאה שפירא לשעבר.

מוצאו מבולגריה ממשפחה ספרדית. התחנך כמעט כל הזמן בשפה הבולגרית ובה גם למד. עברית הנו יודע במידה לא גדולה ביותר אם כי מדבר חפשי. נמצא בארץ ארבע שנים.
הוריו היו פעם עמידים וחנכו את בניהם חנוך מודרני. גם עכשיו נמצאים הוריו ושנים מאחיו בסופיה והנם אנשים מכובדים.
מאיריקו הנו בחור טוב מאד. בחיצוניותו לא יפה ביותר, (כמוני), אבל ספורטאי טוב ומאד זריז. שר יפה וכמו אחד הרקדנים הטובים לפולקה. בדרך כלל אומרים עלינו שהננו זוג מתאים מכל הבחינות.

יש לנו חדר יפה עם רהיטים הם אמנם לא יפים ביותר אבל נוחים ומתאימים לקיבוצניקים.

מאיריקו עובד בפרדס אני בכל מיני עבודות. בערב הננו מבלים לרוב יחד חוץ משטחי הפעולה השונים שאנו ממלאים ולא יכולים לבלות יחד. אבל בזמננו הפנוי אנו קוראים יחד מתוכחים וסתם משתובבים.

מה נשמע אצלכם מה שלומכם? האם הנכם עובדים?
מהבית ומשושנה קבלתי בשבוע העבר מכתבים שלום לכולם.

יחד עם המכתב שהעברתי לשושנה גם צרפתי תמונה אחת או שתים אולי תקבלו אותם.

אסיים הפעם כי מאוחר בלילה ומחר מחכה יום עבודה.
מאיריקו כבר ישן. שלום רב לכם.
ד"ש ממאיריקו.
שלכם,
לאה.

למכתב המקורי

לרשימת המכתבים

לעמוד הפתיחה