נכתב בעברית
קבלתי אתמול את מכתבכם אלי והיום גם מכתבכם ששלחתם לבית, בהם ניכרת דאגתכם ורצונכם הגדול לעזרנו.
אני מודה לכם מאד בעד זה, נקוה שעבודתכם זו בעדנו תהיה פוריה. הקונסולט בקאונס הודיע לקהל שהמכסה נמלא למשך של חמש שנים, ועכשיו לא מקבלים בקשות לנסיעה לאמריקה. זה כנראה בקשר עם הזמן המטורף בכלל ועינן קליפדה בפרט. אבל מכיון שבעל מזל אני שלח לי אלוהים פַרַגְרף אחד בתוך תקנות ההגירה ושמה כתוב שחור על גבי לבן שמומחים לחקלאות, אגרונומים וכו' יש להם דין קדימה בהגירה והם עומדים במקום הראשון. זה כמובן לא מוציא מהכלל את נירות הדרישה המקובלים שצריכים לשלוח לאמריקה לפי הסדר הידוע, רק בהבדל שאני צריך לקבל את נירות הדרישה מבעל אחוזה, אכר, גנן בקיצור מבעל קרקעות והוא דורש אותי בתור מומחה. אם ימצא כזה אז אהיה מהיחידים והמאושרים היכולים לבא לאמריקה. לכם כמובן יקשה הדבר, ולכן החלטתי ביחד את מרים לבקשכם זאת: למרים ישנם בניו יורק שני דודים: לואי אלקינס, זה שפגשתם בביתו בבקרכם את מרים והשני ווילי עלקינד אשר פגשתם אותו בלוותכם את מרים לאניה ובכן היינו מבקשכם לבקרם, ביחוד את ווילי, ולדבר אתם על כל הדבר ולהחליט איך להוציא לפועל את התכנית שכתבתי לכם קודם. הם אנשים בעלי בתים ובטח יתענינו על מרים. אתם צריכים כמובן לעוררם למעשים. פרידה, במכתבך אלי למדת זכות על אמריקה והשתדלת להוכיחני ולצוד את ליבי בעד אמריקה. זה היה כעט מיותר, כי מהרצון של יהודי ליטא לצאת מכאן הוא כל כך חזק עד שהיו יוצאים גם למקומות יותר גרועים מכל שכן לאמריקה.
בדבר פסה אני חושב אולי אתם יכולים לשלוח נירות, כי למעשה לא תצטרך לחכות חמש שנים יכול להיות שישנן
הרבה בקשות מתושבים ליטאים להגר לאמריקה. אבל בינהם ישנם הרבה שנרשמו בתור אמנם, אבל אין להם כל סיכויים לקבל דרישות מאמריקה לכן חושבים כאן שהזמן יוכל להתקטן לחצי ואולי עוד יותר. הייתי ב"היאס" בקאונס לשאול איך צריכים הנירות להיות כתובים והם ענו לי שצריך להיות גרנטיה כמובן של סכום לא קטן, והמרבה אשרהו והבטחה שלא יפלו למשא על המדינה. אבל פרטים תוכלו להודע ב"היאס" בניו יורק.
מהבית אתם מקבלים בטח מכתבים תכופים הם כולם בריאים ונמצאים תמיד במצב של חכיה למכתבכם מבנות ומבנים. הם שלחו לי היום מכתב משושנה שקיבלנו לפני ימים אחדים. גם רייזלה מתכננת תכניות בעדנו איך לקחת אותנו לארץ אבל כנראה זה לא בגדר האפשרות ועוד יותר קשה מאשר לאמריקה. שושנה כותבת לנו על האניות עם העולים הבלתי לגליים שתפסו על גדות הארץ ועל המצב הנורא של העולים ועל הדמונסטרציות והדרישות של היהודים להשאירם בארץ. היו בריאים ושלמים. ברכה רבה לכם ממרים אלקינד. הנני מחכה לתשובתכם המידית שלכם,
| |||||||||||||||
|