נכתב בעברית
| שלום פרידה'לע. | 17 מאי 1937 |
פעם כתבת לי איך שתי אחיות נפגשו לפתע פתאם ומה קנאת בהם. יבא יום וגם את תפּגשי לא רק עם אחת אך עם כולם יחד. אצלך באמת זה יכול לקרות יותר מהר. באשר סיכוייך להסתדר "בארץ הזהב" הם יותר גדולים מאשר פה. ובכן אז תהיה השמחה גדולה מאד. (אך לא תאמיני?) לאה מרגישה טוב מאד וכן גם אני.
פרידה'לע מבין שורות מכתבך אפשר להרגיש איזו שמחה פנימית. לבך מלא חדוה. מאד אני שמחה שסוף סוף את מצאת אדם שאת מוצאת עניין בו.
כמה קרובים יחסיכם אחד לשני הרי אינני יודעת. רק אחת אגיד לך, אל תתרגלי אליו אם אין לך סיכויים להסתדר לעתיד. אח"כ סובלים מאד.
אמנם את כתבת לי להיפך. גם אני מאושרת. היה אצלי בחור אחד בשם גיינגער ומסר ד"ש ממך, ד"ש מאד טובה. שאת נראית טוב, בחורה יפה עליזה וטובה. אני כותבת בלשונו הוא. הוא הבטיח לי אם ישוב בחזרה לאמריקה גם יבקר אותי לפני נסיעתו.
לאה חושבת לנסוע ביום רביעי לקיבוץ. גם אנכי אסע אתה בכדי להיות ולראות איך שהסתדרה.
אני חושבת שזאת הדרך הכי טובה שלאה בחרה. אני מקוה שתמצא ענין בחברה הנמצאת שמה. החיים בקיבוץ גם אינם קשים. חיים בלי דאגה.
אנחנו שולחות לך אי אלו תמונות מטיול שערכנו ב"שבועות". טיול מאד
מוצלח ומענין. שלום רב אחות היי בריאה וכתבי לעתים יותר תכופות
גם אני אשתדל להיות דיקנית.
מכתב מלאה, תחילת המכתב לא נמצאה...
| מצפה השרון רעננה | 9 מאי 1937 |
...כבר התרגלתי אליהם ונראים לא כל כך רע. יש בניהם המבינים ומדברים עברית ובכלל כעת שקט בארץ ומקוים שלא ישובו אותם מאורעות כשהיו.
ואשר ביחס אלי, הנני מרגישה די טוב. השתזפתי מהשמש ונראית כבר כארצי-ישראלית. נחתי די צרכי בישבי כאן אצל שושנה וכעת הנני מתכוננת לעבור לקיבוץ שלי ברעננה אבל לפני עברי לרעננה הננו עוד בחג השבועות לבקר בעמק הירדן ואחרי כן בתל אביב והסביבה. לעמק הננו נוסעים קבוצה שלמה, תבוא גם זהבה פריד מתל אביב ונסע יחד.
לפני שבוע ימים פגשתי ברחוב את לאה קלצקו מאד שמחה לקראתי והבטיחה לבקרני אבל לא באה. היא השתקעה בהרצליה כמעט כל הזמן לא עבדה. שמה גרות שתי אחיותיה ונמצאת אצלם אחת מאחיותיה עם ילד שלה נסעה לליטא.
לביקור אצל אמה.
פגשתי גם את שושנה כהן שהייתי יחד אתה בהכשרה. גם היא זה עכשיו באה לארץ גם היא דורשת בשלומך.
ומה אצלך חדש? האם הנך עובדת? ומה את האנגלית כבר יודעת את השפה טוב? מה מצב בריאותך? ואיך את מרגישה בבית הדוד הייתי רוצה שתכתבי על הכל.
ד"ש לך מויניצקי. זהו כבר אדם לגמרי אחר מאשר היה
פעם. ראשית עובד קשה מאד, ובכלל השתנה בכל הרגליו אשר
היו לו בהיותו מורה בדטנובה.
שולמית, אבקשך מאד לכתב יותר מהנעשה אצלך. ברכה עבור בחור שלך. בפעם הבאה אשלח לך תמונות.
היה זה טיול נהדר. עברנו את כל העמק בדרך לעמק-הירדן ומה שמח הלב בראותי את כל הנקודות היהודיות בעמק יזרעאל ובעמק הירדן.
נסענו חברה של עשרה איש לקיבוץ בית זרע, שמה יש לנו הרבה מכרים וקיבלו אותנו באופן יוצא מהכלל. שהינו שמה שני ימים ובמשך הזמן בקרנו את הסביבה את דגניה א' ודגניה ב' קבוצת כנרת. התרחצנו בים-הכנרת, ראינו את מפעל רוטנברג, ביקרנו בנקודות החדשות "השדה" ו"מסדה" שעלו להתיישבות בימי המאורעות – זה היה מצדם גבורה יוצאת מהכלל.
לו ראית כמה יושבים במקום שומם מכל ישוב בין הרים אשר ביניהם נמצאים ערבים וגם כעת, שכבר שקט בארץ עוד כל היום רוכבים גפירים ושומרים על המקום.
בקיצור זה היה טיול נפלא כל החברה נהנו מאד ועוד היום הנני נמצאת תחת הרושם הזה של הישובים הפורחים במקומות הנידחים.
הייתי יכולה לכתב לך יותר על כל המקומות הללו אבל הנני עיפה קצת באשר כתבתי כבר מכתב ארך הביתה ואין לי יותר סבלנות לכתיבה.
גם זהבה פריד השתתפה בטיול זה.
אסיים.
