| פרידה בתי האהובה. | תאריך משוער - 4.11.36 |
משמח אותי שאת נפגשת עם בת הדודה האהובה שלנו חיה ועם בתה, הם עדיין היחידים מהמשפחה שלי שמכירים אותי, אני מאד שמחה לשמוע מהם דרישות שלום.
כתבי בתי האהובה איך הולך אצל הדוד בבית, איך הולך החיים? מי מבשל בשבילכם, ואיך מרגיש הדוד מוריס? תכתבי במדויק על הכל.
עוד מעט שבת, אבא ממהר, צריך להדליק נרות. תהיי בריאה ותיהני, בא נקוה לשמוע ממך דברים טובים, תהיי בריאה.
המאחלת לך, אמך.
דרישת שלום לבבית לדוד.
פרידה אהובה!
כעת כתבתי למשה מכתב, וגם צירפתי לו את המכתב שלך, הם מפצירים בנו שנשלח להם את המכתבים שלך.
מאד משמח אותי שאת מבקרת אמנים יהודיים, כמו מוריס שוורץ, ואת יכולה בנוסף גם ללמוד איתו.
שבוע שעבר גם אני הייתי בקיידאן, ושמעתי תאטרון יהודי, "מיכל גיבסון", זה מאד מצא חן בעיני. התענוג עלה לי 2 ליטאס, אבל זה היה שווה לי.
היום ירד אצלינו השלג הראשון, הכל בחוץ לבן, ובאמת קצת יותר שמח, נהיה אור בעיניים. בחדרים כבר העמדנו את הדובלט, (חלונות כפולים) בסלון עוד לא. אני עם מרים נלחמנו שבסלון עוד יהיה בלי דובלט, מרים אומרת שהעשן יוצא יותר מהר דרך החריצים של החלונות.
ממשה קיבלנו מכתב, הוא הזמין אותי לבוא אליו לחנוכה. ובאמת היה לי חשק גדול לנסוע, כי פה הרי מאד עצוב. אבל בבית הם לא נתנו לי רשות לנסוע, בגלל הרבה סיבות. ראשית, זה כרוך בעלות של כמה ליטאס, ושנית, אמא אומרת שעכשיו קר, ואפשר להצטנן עוד יותר.
מלאה קיבלנו גלויה, אצלה כל החדשות כרגיל.
מרייזל'ה קיבלנו שני מכתבים מחיפה, וגם תמונות, היא נראית מאד טוב.
פרידה'לע, את הבטחת לנו לשלוח תמונות, לאן הם הגיעו? אל תחשבי ששכחתי.
תהיי בריאה
שלך, פעסקאלע (כך קוראת לי פערל'ה).
| יום שישי | דטנובה | . 4.11.1936 |
פרידה'לה האהובה,
מכתבך ממש שימח אותנו, היינו מאד מודאגים, כבר 3 שבועות לא קיבלנו ממך מכתב, בזמן שהיית רגילה לכתוב כל שבוע. היי לי בריאה, אנו עדיין מקווים לזמנים יותר טובים.
כולנו בריאים תודה לק-ל. כתבי לנו לעיתים קרובות יותר. ערב שבת כעת, אני מזדרז לסיים לכתוב, אני כותב האחרון לפני הדלקת הנרות. היי בריאה.
דרישת שלום לדוד, היו בריאים.
