נכתב בעברית
| דאטנעווע 30.9.36 |
ובכן קרה המקרה המזעזע הזה, מתה חטופה פתאומית ואכזרית. קצת לא נורמלי האופן הזה אבל הצער בפני עצמו הרי היא טבעי והכרחי כאחד.
מה יש לעשות? אבדה גדולה לכולנו. היה אדם ואיננו עוד. היתה לנו האפשרות להכירה לא רק במעשיה מעבר לים אלא גם בהדרת פניה ונפשה. נדע להוקיר את זכרונה בלבנו לעולמים.
אני מתאר איזו פעולה פעל המקרה עליך, אבל יש לתפוס את העולם מבחינה יותר ראלית וטבעית הביטי מסביבך ותראי איך אנשים בעולם הגדול מגיבים על דברים כגון אלה ואז תהיי אדם בין אנשים.
התפיסה שלנו תפיסת זעיר עיירתית היא משובשת מיסודה ולאור החיים מסביב רק תוכחי שיש בהם יותר מדי מהמלנכוליה והסנטימנטליות המיותרים.
מה שהנני כותב לו בנוגע לאמא זה לא היו דברים מעולם אבל אחרת אי אפשר. היא לא יותר גרועה מאשר עזבך אותנו.
היי בריאה ושמחה. זה עכשיו נכנסת לתוך החיים החדשים ואת צריכה ללכת מלאה פעילות מרץ ושמחה לקראת החיים ואוי לך אם תפלי לתוך השגיאה הזאת.
בתקוה ומרץ לקראת החיים.
שלום, שלום לך.
שלך משה.
