נכתב בעברית
השבוע קבלתי חפש לשבועיים ובאתי הביתה בבית אותם הענינים. יש לנו שכר והחנות. משה גם כן נמצא כעת בבית. פסל'ה מרגישה את עצמה כמו תמיד לא טוב ולא רע. מרים עובדת בבית ונלחמת מלחמה עזה על חיים ועל מות עם הזבובים ימח שמם, שבאמת לא נותנים מנוח בהקיץ ובזמן שינה ונטפלים בכל מקום שהנך נמצאת. ואומרת מרים לו היינו כולנו עוזרים לה כהוגן במלחמתה בודאי שלא היתה נמצאת א פלוג אף רפואה, אבל לנו כנראה אין חשק גדול ביותר לערוך קרבות עם טיפוסים נבזים אילו והננו עומדים מהצד. רק פעראלע עוזרת לה וצועקת בקולי קולות אַ רויס פלוגן.(זבובים החוצה) היא בכלל ילדה נחמדה וכולנו נהנים מפקחותה ועליזותה. אמא ואבא גם כן מרגישים את עצמם יפה באם לא לקחת בחשבון שכעת כמעט ערב תשעה-באב און מן (שחייבים לעבור) דארף אפקומען הכשרה כפי שבחור אחד מהקולקטיב אוהב להתבטא. לא הייתי בדטנובה מאחרי חג פסח ומוכרחה אני לומר לשבחה הרב, ששינתה את פניה לטובה. תתארי לך שרצפו את הרחוב ומשתדלים בכל האמצעים לתת לה צורה יותר נאה. ואף על פי כן שעמום לא קל ועוד טוב הבאתי אתי חומר לקריאה עד כמה שהשיגה ידי והנני כעת מתכוננת להתחיל בקריאה.
את מכתבך קבלתי כבר שבועיים ולא עניתי פשוט מתוך הרגל לא לענות
תיכף וחוץ מזה נדברתי עם דבורה לכתוב יחד וכלום לא יצא מזה.
ב- 2 לאוגוסט יוצאת העליה לשדיול זה. מהקיבוץ שלכם עולה לאה קלצ'קי היא דורשת בשלומך. גם אברהם ריקלס עולה בעליה זאת.
כן שכחתי לכתב לך שהתנקמתי בחטמי והוצאתי את הפאליפן זהו נתוח
קל מאד עוד יותר קל מאשר נתוח השקדים. קבלתי חפש לחמישה ימים
מהפבריקה ונחתי יפה וחוץ מזה הרי את יודעת שעלי דבר כזה לא
משפיע לרעה. אני מאד שבעת רצון שהתפטרתי מהם כי הם הפריעו לי
לנשימה.
בבואי היום הששי הביתה מצאתי מכתב ממך וגם תמונות. את יכולה להבין את השמחה בבית, ראשית המכתב גופו שחיכו לו בקוצר רוח ושנית התמונות. את נראית יפה מאד עד כמה שאפשר לשפוט מתמונה בכלל. מדבורה אני יכולה לכתב לך רק שהיא חדלה כבר לעבוד בפבריקה ועברה לעבוד במקום אחר. יותר פרטים היא תכתוב לך בעצמה. אסתפק הפעם כי כבר כתבתי היום מכתב ארוך לשושנה. בבית מנצלים אותי לכתיבת מכתבים. היי בריאה וכתבי לי על כתבתי בקובנה.
הנני בבית זה שבועות אחדים ועד הנה לא הספקתי לכתב לך ובכן הנני בא בזה להצביע שהנני נמצא בימי החפש כאן ושבקרוב יגיעו ימי החפש לסופם אולי אסע שוב לפלונגה. לפלונגה בא אברך אחד כיוון שהוא גר בניו-יורק ומשמש שמה מורה הייתי רוצה להפגש אתו אך לע"ע (לעת עתה) לא בוצע זה. שלך משה.
את הצילומים קבלנו. לא יודעת אני במה להודות לך. קפצתי עד לשמים מרב שמחה. כפי שלאה באה הביתה הסירה ממני על הכתיבה. יודעת את שאין מה לכתב.
| |||
|