מתורגם מיידיש ע"י א.מ.ש

תאריך משוער-19 ינואר 1936

אחותי גיסי וביתי פרידה היקרים, תחיו באושר.
את מכתבכם קיבלנו ב-17 בערב, (17 ינואר -דני) כשפעס'לה הלכה לקחת את העיתון מהדואר, כרגיל זו אצלינו שמחה גדולה, תודה לא-ל שאתם בריאים ומרוצים.
אחותי היקרה מערי, אני מודה לך מאד על שכתבת לנו, ועל שיידעת אותנו אודות פרידה, איך היא מרגישה. בדרך כלל בתקופה הראשונה כשעדיין לא מכירים את השפה צריך קצת לסבול מזה, אבל כשיש לה בית כזה טוב, שאתם מחפשים עבורה רק דברים טובים, ולגרום לה הנאה, אני מקוה שלא יהיה לה קשה ללמוד את השפה. בדרך כלל צריך להתאמץ וללמוד, ואז אפשר לקוות שזה ילך טוב.

אחותי האהובה, את ה-100 דולר ששלחת קיבלנו היום ב-19, הבנק המרכזי שלח מיד לדטנובה. אנו מודים לך מאד, זה יבוא טוב לשימוש, אנו נשלם חובות שיש לנו. ככה מתנהלים החיים שלנו, עם קשיים, ואין מה לעשות, שרק נהיה בריאים ונשמע מכם בשורות טובות, זהו הרצון היחיד שלי.

פרידה האהובה שלום רב!

ביום ראשון נסעתי עם מיכאל'ע יעקובסון לקראקא, ביקרתי את צ'ערנע מירוויס, היא מסרה לי דרישת שלום מרייזל'ה, נראה לי שכבר כתבתי לך על זה. היא אומרת ששושנה היא נערה יפה, יש להם חדר יפה ומצוחצח, נכנסים אליהם בחורים, והם חיים חיים די שמחים. היא הולכת לבושה די יפה, היא תפרה לעצמה בגד צמר ירוק, ובגדים קלים. היא אומרת שהמעיל שלה כבר משומש כמו שצריך, היא תיקנה אותו קצת. שאלתי אותה איך שושנה הגיבה על הנסיעה שלך לאמריקה, היא אומרת שהיא היתה מאד שמחה עם זה.

תהיי בריאה. דרישת שלום לדודה.