|
[עמ' 8- 216]
משה רוטנברג פורסם באידיש בספר סטאשוב, תרגמה לעברית רות רוטנברג הנטייה של הנוער הסטאשובאי לאומנות קיבלה את ביטוייה לא רק בפעילות המוסיקלית שלו אלא גם בדחף האינטנסיווי שלו למהות תיאטרלית ולחינוך אומנותי. הנטייה הזו ראשיתה עוד באותם בדרני פורים (פורים שפילער) המסורתיים, אשר היו - עוד לפני שנים רבות – מכינים עצמם בעמל רב ובהכנות ממושכות לבצע את הקטע הפורימי הקומי שלהם. למרות שמשחקי הפורים (פורים שפילן) שלהם, כמו: מכירת יוסף, אחשוורוש ואחרים, התבצעו, לפי המושגים המאוחרים יותר שלנו, באופן פרימיטיווי ביותר - יש אולם חובה להדגיש כי בטקטיקת המשחק שלהם הושפעו השחקנים האלה על ידי דחף פנימי לביטוי אומנותי, מבלי להתחשב לחלוטין בתועלת החומרית, אשר, אגב, היתה תמיד מאוד עלובה. מאוחר יותר, עם ההתרחבות של החיים האירגוניים המוסדיים בעיירה, התעדן גם החוש האומנותי של הנוער המקומי. תחת הנהגתו של פנחס פרידמאן (פנחס'ל וואלוועלע'ס) המוכשר, ובעזרת האחים יענקעלע ושמעון פרידמן (הבנים של מאטיס פרידמן) אורגן, בעת מלחמת העולם הראשונה, ב- 1914, ערב-חנוכה, ובאותה שנה גם ערב-פורים, שבהם הופיעה קבוצת מנדולינות עם מקהלה קטנה, ושבהם נטלו חל גם שני בדחני העיירה: טוביה ויענקעלע מארשאלעק. עם צמיחתם של כוחות חדשים צעירים, בנות ובנים, אשר לא מכבר יצאו מהחדר או בית-המדרש, ביים פנחס'ל פרידמאן הצגות תיאטרון יותר משוכללות. בהצגות החובבים האלה, שהורכבו מהקראות, מערכונים קצרים, ומכל מיני שירים-עממיים באידיש ובעברית, נטלו חלק: לאה'קע נודלמאן, אסתר'ל ובלימעלע לילנבלום, לאה'קע טאכטערמאן, נפתלי פרידמן, כותב שורות אלה ואחרים. אופיינית לצמאון של הנוער הסטאשובאי להנאה אומנותית היא העובדה שההצגות האלה אורגנו באולם הבורסקאות (עיבוד עורות - ר.ר.) של מאטיס פרידמאן - במרחק מקום מהאחוזה, להיכן שהכפריים ברחו, בהתבוססם בשלג העמוק, או בבוץ, בחשכת הליל.
תקופה חדשה של פעילות תיאטרלית אינטנסיבית החלה עם ההופעה של משה לייב דייטלבוים זל. השינויים הרוחניים-רעיוניים הגדולים בחיים היהודיים, שנבעו כתוצאה ממלחמת-העולם הראשונה, ביחד עם ההתקדמות הגדולה, שעשתה אז המחזאות היהודית ואומנות הבמה בכלל - השפיעו השפעה מכרעת על הנוער הסטאשובאי דאז. בהנהגתו המיומנת של משה דייטלבוים האינטליגנטי ועתיר הכישרונות המגוונים, התבצעו - אז כבר באולם של מכבי האש - ההצגות אלוהים, אדם ושטן, בחור-הישיבה, המלך ליר היהודי, האיש הפרוע, תקיעת-כף והרבה אחרות. בהופעות אלה נטלו חלק גם אחרים: פרל איידלסבערג, וואלף אייזנברג, מאיר אייזנברג (מאיר הפיסח), מרדכי סאשעוויטש, פנחס'ל פרידמאן, וכיוב. משה דייטלבוים גם ביים וניהל כמה דרמות קשות ורציניות, בין היתר גם את הדיבוק של ש. אנסקי. אגב, האחרונה, כמו גם אלוהים, אדם ושטן, היתה מועלית כל שנה במהדורה חדשה, כשהיא מתבצעת על ידי הכוכבים החדשים שעלו וצמחו. הפריחה הממשית של אירגוני-הנוער הציוניים בעיירה תרמה רבות להקמה של חוגי דרמה משותפים, אשר ביצעו הופעות-תיאטרון שונות למטרות צדקה, תרבות וציונות, כמו: עבור קקל, ספריית פרץ, ואחרים. בין אלה אשר התבלטו באותם החוגים יש להזכיר את: לאה'קע נודלמאן, אסתר'ל לילנבלום, יוסף ווינער, נפלתלי פרידמאן, גרשון קריגער, בלומע מייזלס, לאע טאכטערמאן, מאיר וויינשטאק, אייזיק בוים, פנחס גרויבארט, שלמה היימאן, אהרן ראטשטיין, שרה'לה האוער, רחל סעגאל, אסתר ראטנבערג, ועוד. חוץ ממשה דייטלבוים היה פעיל בעיירה במאי מקצועי מוכשר אחר, יודל מירטנבוים. אשר היה - בגלל טעמים חומריים טהורים - מתמודד להביא ולהוביל - עם הכוחות הצנועים, המקומיים - קטעים רציניים, כמו: מירעלע אפרת, הגיבור באזיקים, סונטת קרוייצר ועוד. למרות שהיה מרחק גדול בגישה האמנותית והתרבותית בין הבימוי של מירטנבוים ודייטלבוים, שניהם תמכו מאוד בחינוכם של שחקנים-חובבים, שלהופעותיהם היו מגיעים, תמיד, צעירים רבים מהעיירות הקרובות, כדי להנות מערב באווירה תרבותית, אשר היתה, לרוב, חסרה בבית. הם היו גם יוצאים ונוסעים לתפקידי אורח בעיירות הקרובות, כמו: סטאפניץ, בוסק, כמיעלניק, שידלעוו וכיוב'. החובבנים האלה חשו עצמם חזקים כל כך, שאחדים מהם היו, באופן עצמאי, משננים מערכונים מסויימים, קומדיות וכיוב'. כך עשו יוסף ווינער ושלמה היימן. האחרון אפילו העיז לערוך ביקור עם להקת השחקנים שלו בעיירה הסמוכה סטאפניץ. המומחים הפרטיים שלנו היו כבר מארגנים בעצמם ערבי-חנוכה גדולים יותר, עם מדרשת-הרצעל ואח', שבוצעו לרוב באמצעות השומר הצעיר (השהצ), או בשיתוף עם הארגון הציוני, ושבהם היתה מופיעה מקהלה ענקית, מיומנת היטב של 4-קולות, עם קונצרטים לכינור, רביעיות-מיתרים, וכן גם הקראות , מערכונים וכך הלאה, שבוצעו כולם, לא רק במסירות לעניין - אלא גם עם כישרון מוכח. היו מתבצעים גם ערבי הקונצרטים המוזיקאליים-קוליים שהיו פופולאריים אז, אשר בדרך כלל היו מורכבים משורה של שירים אקטואליים ושירת מקהלה קטנה ומערכונים, או עם תוכנית-כינור קלה. אגב, אז כבר עשו שימוש באולם הגדול של הכנסייה הרוסית (צערקווע). בהתעסקות הזאת לא חסרו גם קוריוזים ואפילו סקנדלים מצד החוגים הדתיים של העיירה. האחרונים עשו הכול כדי להפריע לבנים עם הבנות לבצע את התפקידים והמטלות, אשר קבעו לעצמם - מתוך שכנוע עמוק שהם עושים עבודה מועילה ביותר בשביל עצמם, עבור הנוער, ולמען הציבור היהודי-חילוני בכלל. הערת המתרגמת : למאמר מצורפים העתקים של שתי מודעות לשתי הופעות - בעמ' 217 מודעה על תוכנית ההצגה על השחיטה, דרמה ב- 4 מערכות מאת יעקב גארדין, האמורה להתבצע ב- 18.1 (אין ציון שנה) לטובת חברת לינת צדק, בבימויו של י.מירטענבוים בעמ' 218 מודעה על תוכנית של מופע אומנותי מורכב מ- 11 הופעות, כולל שירת מקהלה, קטעי נגינה בכינור, וקטעי משחק, האמור להתקיים בסטאשוב, ביום שני ה- 29.4.1929 באולם מכבי האש, על ידי השומר-הצעיר ושוחרים |
|
JewishGen, Inc. makes no representations regarding the accuracy of
the translation. The reader may wish to refer to the original material
for verification.
JewishGen is not responsible for inaccuracies or omissions in the original work and cannot rewrite or edit the text to correct inaccuracies and/or omissions.
Our mission is to produce a translation of the original work and we cannot verify the accuracy of statements or alter facts cited.
Staszow, Poland Yizkor Book Project JewishGen Home Page
Copyright © 1999-2024 by JewishGen, Inc.
Updated 23 Dec 2012 by LA